גלריה, הארץ: פרופ' עודד היילברונר - חבר סגל היחידה ללימודי תרבות - יוצא למסע בעקבות בתי המשוגעים של ישראל בשנות ה-50

בשני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, הפחד מפני מחלות נפש וחולי נפש השתקף בסיפורי עיתונות רבים, סיפורי אימה על חולי נפש שהסתובבו בחוצות העיר, על מעשי אלימות שעשו "משוגעים" כלפי אזרחים תמימים, על חולי רוח שברחו ממוסדות שהתנאים בהם מזכירים את מחנות המוות או מחנות השבויים במלחמת העולם השנייה. חולים "גיבורים", שקפצו מעל לחומת המוסד ונמלטו מן השומרים הסדיסטים, הפכו לחולי נפש מסוכנים כשהסתובבו ללא מטרה ברחובות. ואכן, עשרות־אלפי פגועי נפש הסתובבו אז ברחובות או נכלאו על ידי בני משפחתם בבתים.

המוסדות הממשלתיים והפרטיים שהיו אמורים לטפל בהם הזכירו לא רק את המחנות של תקופת השואה, אלא גם תוארו לא פעם כדומים לבתי החולים לחולי נפש של אירופה במאה ה–19. כתב הירחון "הפועל הצעיר", מ' אלון, שחדר לבית החולים כפר שאול בירושלים במסווה של מטופל ב-1957, סיפר לקוראיו על הקושי שבהיעדר נשים, על הקנאה בציפורים ועל הזיכרונות ממחנות ההשמדה שהעלה המקום במאושפזים. "תלבושת החולים מרופטת ובעיניהם תוגה..." הוא כתב.

בית החולים נוה שלוה בפרדס חנה תואר כמקום מטרד לזולת, למשפחות המאושפזים ולשכנים מסביב. בעיתונים נכתב על האלימות הקשה השוררת בבתי החולים. "מעריב" תיאר איך חולה בבית החולים בפתח תקוה תקף את שכנו למיטה בשברי זכוכיות, ברח עירום, נתפס ואושפז בצינוק. כתב אחר תיאר רצח של טבח בידי חולה נפש, שביקש תשומת לב. עיתונאי שביקר במוסד כתב על "שאגת אימים" שמקבלת את פני האורחים בכניסה. "הצעקות דמו לקטע מסרט מתח עז... כמו תמונה מתוך 'מאורת הנחשים'. כוך עלוב... צפיפות איומה... דוחק ללא נשוא". מכות, מכות חשמל, הרעבה מכוונת, לבוש מרופט, חולים בעירום חלקי, מוות כתוצאה מהאכלה בכפייה וסדיזם מצד מטפלים הופיעו שוב ושוב בתיאורי העיתונות.

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>