סופשנה 2017: בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית הציגו פרויקטים מגוונים במסגרת הגשות פתוחות

כ-80 בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית מסיימים השנה את לימודיהם ויוצאים לעולם לאחר ארבע שנים מרתקות ואינטנסיביות. זוהי השנה השלישית בה דלתות המחלקה פתוחות לקהל הרחב בזמן הגשות פרויקטי הגמר אשר משקפים את הדרך שעברו הבוגרים הטריים ומציגים את כישוריהם ותחומי העניין שלהם.

 

כאשר מתבוננים בפרויקטים המוצגים השנה, ניתן למצוא מכנים משותפים המצביעים על מגמות וכיווני עניין המעסיקים את הסטודנטים וביניהם אקולוגיה, קבוצות שוליים בחברה, מוזיקה, ילדים ועוד. בנוסף לכך, ישנו גיוון רב בפרויקטים עצמם מבחינת טכניקות ומדיומים  - מאפליקציות ועד לספרי ילדים ומסרטונים למיצבים. 

 

מתוך פרויקט הגמר של ליז איקורט

 

אקולוגיה, טבע וסביבה גאוגרפית: צורתם הבוטנית של צמחים ופרחים מהם מופקים תבלינים הייתה ההשראה למבנים מנייר שיצרה שירן סאסיתום אברמוביץ ערך סדרת ניסויים המבוססים על הפואמה ״אלסטור״ מאת ויסנטה אוידוברו, הבוחנים את הנזקים שגורם המין האנושי לטבע וסלע בלייברג יצר סדרת אריזות למותג משקאות אלכוהוליים בשם "מרים" מזקקה קטנה המשתמשת בחומרי גלם מקומיים בגליל המערבי.

 

ענבר אבן צור יצרה מיתוג לחברה המוכרת אוויר נקי המספקת מכלים אישיים לשאיפת אווירדניאל שוקרון עיצבה אריזות לתה אורגני מדברי הנקטף ידנית מצמחים מקומיים ייחודיים להר הנגב. דנה פישר בחרה לבחון דימויים גרפיים הבאים מעולם הטבע של הנוף הישראלי שגויסו לנרטיבים פוליטיים ובלה פוטושבסקי  התמקדה בטבע עירוני עם "גינה להשכיר", מדריך מאויר לגינון המלמד כיצד לגדל צמחים בתנאים הייחודיים של דירות ומשרדים

 

מתוך פרויקט הגמר של תום אברמוביץ 

 

מקומו של האובייקט הפיסי בעולם דיגיטלי: הפרויקט של אופיר פלוטקין  משלב מיצב ואתר העוקבים אחר חפצים אישיים שנאספו ונלקחו משלושה דורות במשפחתה כדי לחבר ביניהם לכדי זיכרון אישישירן אוריאל יצרה מיתוג לחברת chip המייצרת צעצועי הרכבה ייחודיים מחפצים מפורקים שאינם בדרך-כלל אובייקטים נחשקים כצעצועים.

 

מיכל רוט יצרה מיצב המורכב מגופים מאוירים העשויים בטכניקה של הטלאה (בריקולאז'), בעקבות שיריה של ויסלבה שימבורסקה (2009 [2002]) ומאי רזניק אספה 200 פריטים מעולמות תוכן שונים, מתוכם בחרה 86 ועבור כל אחד מהם יצרה כלי ייחודי מקרמיקה שיכול 'להכיל' את קורותיו. לבסוף נוצרה מיני-תערוכה המאפשרת נקודות מבט נוספות אודות החפצים המקיפים אותנו בחיי היום-יום.

 

מתוך פרויקט הגמר של שירן אוריאל

 

תרבות מקומית וקבוצות שוליים בחברה: עולם הפחלוץ עמד במוקד הפרויקט של אלכס קרוננברג  עם דגש מיוחד על נשים ופחלוץ. היא עשתה זאת באמצעות שני פורמטים: האחד, כתב עת שמציג כתבות, ראיונות וצילומים. השני, חלון ראווה הנותן פרשנות חזותית משלימה לחוויה של פעולת הפחלוץ על ידי נשים  רותם אדריאן בחרה לעסוק במסגרת פרויקט הגמר בתקנות חסידות גור, תקנות המכילות אוסף של קודים התנהגותיים וחוקים הנדרשים מהחסידים בחצר. הפרויקט הינו מערך אינפוגרפי-טיפוגרפי המציג וממפה את התקנות על פי פרמטרים של מרחק. השראה חסידית נוכחת גם בפרויקט של גל אשכנזי אשר איירה ספר למעשיותיו של רבי נחמן מברסלב. במקור טקסט זה פונה לקהל דתי ומבוגר, אך בפרויקט גל ביקשה להרחיב את קהל היעד בעזרת פרשנויות חדשות למעשיות.

 

תמיר רוזיליו יצר ספר המתעד את סביבתו החברתית עם פורמט מדופדף ונקרא באופן סיבובי המדמה את מיקופו בחבריוליז איקורט יצרה מיצב המורכב ממספר אלמנטים העוסקים בעיר רמלה, בה נולדה וגדלה. המושג לעיתים ״רמלאיות״ מכיל סטריאוטיפים שליליים וליז ניסתה להציע מבט אחר, אישי, המבקש את הצופה להתבונן באופן פחות מקטלג ויותר מכיל.

 

הקהילה הלהט"בית קיבלה התייחסות מיוחדת בפרויקטים של יונתן גרינדל, אשר  יצר עבודת וידיאו המציגה את הקושי והמורכבות בחיי פלסטינים להטב"ים בישראל 2017 דרך סיפור אישי ובן גבאי, שיצר לקסיקון מודפס לשפה העברית ה״גאה״, העוסק בחקר התהוותה, מתוך פרספקטיבה תיאורטית מתחומי הדעת של אטימולוגיה, בלשנות ותרבות. המילון ערוך בסדר לקסיקוגרפי ומחולק על-פי קטגוריות מרכזיות. אוצר המילים נאסף, מופה, מוין  ותועד לכדי שפה קוהרנטית וזאת כדי להנגיש, להנכיח  ולעגן את התרבות והתמורות הלשוניות של הקהילה הגאה בישראל.

מתוך פרויקט הגמר של אלכס קרוננברג

 

מוזיקה: פרויקט הגמר של אליאור קרמני עוסק ביצירת תדמית ללייבל ישראלי חדש, אשר מתמחה בהפקת אלבומים חדשים לאמנים ישראלים שנפטרו. התדמית הגרפית מבוססת על הניגוד שבין ההיעדר והחסר של האמן, לבין הנוכחות החיה של המוזיקה. לי דוד יצר קליפ אנימציה פרי שיתוף פעולה בינו ובין המוסיקאי עמנואל גרופי. את הסרטון יצרו יחד תוך כדי שהם שואבים השראה זה מפועלו של זה לכדי יצירה שלמה אחת.

 

רותי זסלבסקי יצרה פרויקט אקספרימנטלי העוסק בעיצוב תיווי (כתיבת תווים) משלים לתווים הקיימים לכדי מופע אמוציונלי של נגינת מוזיקה בפסנתר וענת פניג יצרה אתר שבאמצעות השימוש בו ניתן, מלבד האזנה למוזיקת רוק, ללמוד על הקשרים תרבותיים-חברתיים-פוליטיים שהשפיעו על כתיבת השיר והתקופה בה הוא יצא.

 

מתוך פרויקט הגמר של ענת פניג

 

תרבות עברית: סרטון הוידאו של גיא נתיב מבוסס על שירו של ח.נ. ביאליק "אל הציפור" ומציג פרשנות חזותית חדשה לשיר. עלילתו מתמקדת בניגוד שבין החלום הציוני לסוגיות במציאות הישראלית של ימינו כגון ירידה מהארץ, ציונות, אהבת המולדת והפער שמתקיים בין האהבה למדינה האידיאלית לפשרות היומיום. נועם גור יצרה עבודת וידאו המציגה צדדים בדכאניותו של טקס הנישואין היהודי העכשווי ומבטאת את האופן שבו הטקס משמר מסורת ארוכת שנים, אך הופך לאירוע פטריאכלי אלים, קונפורמסטי ומרוקן מתוכן.

 

איתי רווה יצר סדרת סמלים בהתייחס למיתולוגיות החבויות במרחב העירוני. הסדרה מחדשת את מסורת עיצוב סמלי ערים באמצעות היפוך נקודת המבט: מעיצוב סמלים מיתולוגיים נשגבים לסמלים מרובי מיתוסים, הנבנים "מלמטה למעלה". גבריאלה בולסלובסקי יצרה מיתוג למוזיאון המוקדש לחילוניות בישראל. המוזיאון מבקש לתעד, לשמר ולהנציח את ערכי החילוניות בתקופה הנוכחית, בה מתגברת השפעתה של הדת במדינה.

מתוך פרויקט הגמר של איתי רווה

 

עמיחי שטרית יצר טריילר למשחק מחשב המבוסס על משחקי ״פעולה ממבט ראשון״ העוסק בפלסטין בעוד 70 שנים כמדינת שלטון ערבי ורועי וקס ערך מחקר חזותי הבוחן את קיומה של שפת תנועה גופנית כנגזרת של אידאולוגיה וחזון לאומי. הפרויקט מבוסס על דגימת תנועות גוף מתוך סרטונים המתעדים אימוני נוער לצה״ל.

 

נעמי תירוש יצרה סדרת כרזות מאוירות המעניקות פרשנות חזותית-ביקורתית לשיר "פה בארץ חמדת אבות". הכרזות מציגות את החלום ושברו, ומעלות תהיות לגבי הדרך שבה בחרו החברה והמדינה בישראל לצעודאביעד סייביץ׳ צייר פורטרטים מאוירים של ידוענים ישראלים. הם אופיינו בעזרת אטריבוטים של הדמות בהתאמה הן לתולדות האומנות והן למרחב הסיפורי שלה בנוף הישראלי מתוך רצון להאדיר עד אבסורד את רעיון המפורסמות.

 

מור בכר יצרה פוסטרים אנימטיביים ל"סרטי בורקס" קלאסיים המסומנים כסרטי דרמה סטראוטיפיים, לא איכותיים המתארים קונפליקט בין העולם הישן לבין הישראליות החדשה. סיוון אייבל איירה סדרת כרזות בהשראת "הקוסם מארץ עוץ" כאלגוריה של החברה בישראל. העיבוד להקשר המקומי מתייחס לסוגיות פוליטיות וחברתיות סמויות בסיפור המקורי.

 

מתוך פרויקט הגמר של עמיחי שטרית

 

כתב עברי, שפה עברית: השפה העברית שימשה כמקור השראה להדס הראל אשר יצרה ירחון בנושא, במטרה להנגיש את השפה העברית ולהציגה כנחשקת ומהנה. הפורמט הוא כרזה מתקפלת, כל גליון מוקדש לנושא מסוים ומאגד בתוכו מקבץ מילים בעברית בעלות מכנה משותף. דנה כהן עיצבה שני פונטים סריף וסנס סריף לאות דפוס עברית. לכל פונט שני משקלים רגיל ועבה. שני הפונטים, המתבססים על אותו שלד, במטרה שיהיה ניתן לעבוד איתם יחד אך בא בעת לעמוד כל אחד בפני עצמו.

 

מיכאל שוורץ יצר סרט תיעודי העוסק בסיבות לתחייה המחודשת של הלטרינג העברי; ספיר משיח יצרה פונט עברי מקורי ודינמי שעוצב במיוחד כבסיסי וגמיש, כדי לאפשר שינוי של תכונות טיפוגרפיות כמו עובי, גובה, רוחב, סריף וזווית הסריף בצורה אינטראקטיבית המאפשרת יצירה של אינספור פונטים. 

 

רן מיכאלי יצר את הפונט "סלקטור", גופן כותרות מודולרי המתבסס על אותיות עבריות שנכתבו באמצעות  Ruling Pen (כלי קליגרפי היוצר חותמי דיו נרחבים ואקספרסיביים) ודימה קורמה ערך סדרת ניסויים טיפוגרפיים במרחב העירוני. הניסויים חולקו לשלוש קטגוריות: אות, מילה ומשפט.והם מעלים שאלות של קריאות, צורניות, מבניות וערכים טיפוגרפיים נוספים, תוך בחינת הופעתם במרחב.

 

מתוך פרויקט הגמר של דנה כהן

 

שוטטות, טיולים ויציאה החוצה:  אפליקציית מובייל של טל אינגבר מקרבת בין האדם המודרני לציפורי ארץ ישראל. האפליקציה פועלת כפנקס - שדה אינטראקטיבי באמצעותו יוכל המשתמש לתעד ציפורים וללקט את פרטיהן תוך שמירתם כיומן אישי. טל סלומון ורדי יצר אפלקציה המותאמת אישית למשתמש במטרה לייצר טיול אלטרנטיבי בחו״ל ועידו עזריה יצר ממשק שוטטות המפעיל את המשתמש לגלות דברים חדשים ולהתחבר לסביבה בה הוא נמצא. 

 

ילדים: פרויקט הגמר של שיר אהרון מציג לוח העשרה לילדי גן בנושא עונות השנה. הלוח מחולק לארבעה חלקים והפריטים המודבקים עליו מרכיבים סיטואציה, הניתנת לשינוי על ידי הזזתם בחלל או החלפתם מהמאגר בהתאם לעונה הנכנסת. טליה אייבל יצרה סרטון העוסק בבעיית השימוש המופרז בתרופות וכדורים לטיפול בבעיות קשב וריכוז. הסרטון מתאר כיצד 'כדורי הפלא' השתלטו על החברה המערבית, ודן בהשלכות האתיות והחברתיות של התופעה.

 

נינה פחמובה איירה את אותיות הא"ב העבריות כציפורים כדי ללמוד הן את האותיות והן על ציפורי ארץ ישראליהלי זיו איירה ספר ילדים, בובה ושמיכת בד כשלוש התייחסויות איוריות לסיפור עם רוסי בשם  "ארנב, שועל ותרנגול". האיורים נוצרו בטכניקת מגזרות נייר ובסגנון המשלב שפה איורית אישית והשפעות מתרבות חזותית רוסית.

 

מתוך פרויקט הגמר של יהלי זיו

 

פרויקטים מעניינים נוספים כוללים את הפרויקט של נילי בכר בנושא קשיי קריאה, מיצב הוידאו של עמית גלברד העוסק בפרשנות אישית לשאלה מה קורה לנו אחרי שמתים ובספר קומיקס הביוגרפי של רון לוין, המתמקד בחייו של אביה. כמו כן, יש לציין את הפרויקט של מתן קלבו המתייחס לשאלות של גבריות באמצעות חמישה מיצבים ואת הפרויקט של עדי רון, הבוחן את היחסים הבין־אישיים שמתעצבים אל מול דרכי התקשורת החדשות.

 

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>