בינה מלאכותית, בינה עסקית, סימולציות והתמחות במשחקי מחשב: הצצה לארגז הכלים החדשני של הנדסת תעשייה וניהול

"או שתגיע לנקודה גבוהה יותר היום, או שתאמן את עצמך להגיע גבוה יותר מחר" (פרידריך ניטשה)

הייצור מת. כלומר, לא ממש מת, אבל בישראל הוא כבר לא קיים בהיקפי העבר. עיקר הייצור נעשה במיקור חוץ (Out Sourcing). הייצור חי ובועט, אבל בגלקסיות הרחק הרחק מכאן, עם שמות אקזוטיים כמו בנגלדש, סרילנקה, סין, ירדן ומערב אירופה. הוא משגשג שם, לצד אפס זכויות אדם ותנאי עבודה משפילים.

במציאות שבה הכל הפך להיות Made in China, מהנדסי תעשייה וניהול כבר לא עוברים במסלול המהיר היישר אל פס הייצור של המפעל. לשם המחשה, מתוך 600 בוגרי הנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר בשנים האחרונות, רק חמישה השתלבו במערכי ייצור במפעלים. את היתר תוכלו למצוא בחברות הייטק, ארגונים נותני שירותים אינטרנטיים, אתרי מכירות ומשרדי פרסום, מסחר אלקטרוני, משחקי מחשב וגיימינג.

בין 2015-2013, כמות הידע שהצטברה בעולם, שכוללת הכל מרשימת הקניות שלנו בסופרמרקט ועד לסלפי באינסטגרם, הודעות טקסט ומידע עסקי, זהה לכמות המידע והנתונים הידועים לאדם משחר ההסטוריה ועד 2012.

אם לפני 40 שנה, מהות מקצוע מהנדס התעשייה והניהול הייתה: "איך אני עושה יותר בפחות" - תוצאות טובות יותר במשאבים נמוכים יותר - היום המעבר הוא לייעול תהליכים בתוך הארגון. ה"מכונה" השתנתה והיא כבר לא פס ייצור אלא פייסבוק, קמפיינים ממומנים ומספר קליקים. המתודולוגיות, אגב, דומות. תחום הידע הוא שהשתנה והתקדם.

אז אילו כלים יסייעו בגיבוש המהפך התפישתי, לו זקוקים מהנדסי העתיד? 

  • Big Data: הידע מכפיל את עצמו בקצב אקספוננציאלי - בין 2015-2013, כמות הידע שהצטברה בעולם, שכוללת הכל החל מרשימת הקניות שלנו בסופרמרקט ועד לסלפי באינסטגרם, הודעות טקסט ומידע עסקי, זהה לכמות המידע והנתונים הידועים לאדם משחר ההסטוריה ועד 2012. תינוק בן יומו זוכה היום ליותר פורטרטים ביממה הראשונה לחייו מאשר מלך צרפת בכל ימי חייו. זה נובע, בין היתר, מהעובדה שאחסון מידע הפך זמין לכולם ובכמעט אפס עלויות.
    אם בעבר חברה עסקית הייתה שומרת מידע במשך שבע שנים ואז מוחקת אותו, היום אין סיבה לטרוח למחוק. הבעיות כיום הן בניהול הנתונים, מציאת מידע ארגוני ספציפי בזמן קצר וזיהוי תועלת ורווח מניתוח מסת נתונים. המעבר מנתונים למידע ואז לידע הוא תפקיד מהנדס המידע בחברות, בהן לעתים משתמשים בפחות מחצי אחוז מהידע המצטבר.
  • Machine Learning: למידה ממוכנת או חישובית, עולם משלים של כלים, שמיועדים לזהות דפוסים התנהגותיים בתוך מסת נתונים. מהנדסי התעשייה והניהול, כיום ובעיקר בעתיד הקרוב והפחות נראה לעין, הם אלה שאמורים לבנות מערכות המסוגלות ללמוד לפתור בעיות בארגון על בסיס קבוצת דוגמאות מייצגות ומידע מוקדם.
    ישראל היא מעצמה מובילה בתחום הלמידה החישובית, שכוללת בין היתר כריית מידע, פתרונות לבעיות תכנוניות, החל מעיבוד מערכת שעות, דרך ניהול כוח אדם ובניית צוותים ועד השמת עובדים על-פי כישורים. "למידה חישובית היא אחד התחומים המתקדמים בעולם כיום", מספר ד"ר אלעד הריסון, ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר. "חיזוי וניבוי התנהגות צרכנית, בהתבסס על הסקה סטטיסטית מתקדמת, לדוגמא, נמצאים בליבו של כל ארגון גדול בתחום המכירות ובכלל. תחומי היישום הפופולאריים ביותר בעולם הלמידה החישובית הם טיפול במסמכים ובטקסט בעולם ה-web, בינה עסקית (BI) וביואינפורמטיקה. זו הדרך היעילה ביותר להתמודד עם התפוצצות המידע בעולם", הוא קובע.
  • ניהול ידע בארגונים: בהמשך להיקפי המידע הבלתי נתפשים בעולמנו, נוצר צורך ממשי ודחוף בשימור הידע הקיים בחברות ובחלוקת הידע בתוך הארגון. אם עד היום, כשעובד עזב, הידע שצבר עזב עימו: לקוחות, מוצרים כדאיים, נהלי עבודה, דרכי התקשרות וכו', כיום המגמה היא לשמר את הידע בתוך הארגון, בעזרת שימוש במגוון כלים ארגוניים, כלי וויקי (וויקיפדיות), פורטלים ארגוניים ורשתות חברתיות סגורות. חוכמת המונים פנים-ארגונית, אם תרצו. בעיות נפתרות בפורום הרחב ביותר ולא רק על-ידי צוות מומחים מצומצם. 

בסביבה מרובת פרויקטים, 'מגדל הפיקוח' הוא מהנדס התעשייה והניהול, שמתמחה בתחום ניהול פרויקטים, רוכש כלים בחשבונאות, תימחור, ניהול כח-אדם, מערכות ארגוניות תפעוליות ולוגיסטיות. סט הכישורים הזה בלעדי למהנדסי תעשיה וניהול.

  • ניהול פרויקטים: בתוך שלוש שנים, קפץ אחוז מהנדסי התעשייה והניהול המועסקים בתחום ניהול הפרויקטים באתר AllJobs מ-20 אחוז ל-50-55 אחוז. תחומים מפיתוח תוכנות ועד לתיכנון הרכבת הקלה או הנחת פסים ברכבת ישראל הם תוצר של מהנדסים וקיים בשוק ביקוש עצום למהנדסי תעשייה וניהול לתפקידי ניהול פרויקטים. קיימת הבנה הולכת וגוברת לכך שפרויקטים בסדר גודל בינוני, גדול ועצום, לא יכולים להסתפק במהנדסים מקצועיים - בניין, חשמל וכיו"ב, אלא יש צורך במנהלי פרויקטים מומחים בתחום.
    ארגונים גדולים כמו "טבע", "אמדוקס" ועוד, שאחראים על מאות ואלפי פרויקטים בשנה ברחבי העולם, מעסיקים "מגדל פיקוח", שיפקח על כל תחומי ניהול הפרויקטים וייתן מענה לפתרון בעיות תיאום בין-תחומיות. "כל טייס יודע להטיס מטוס, אבל בלי מגדל פיקוח, יהיה בנמל התעופה כאוס של המראות ונחיתות", מציין דר' הריסון, "בסביבה מרובת פרויקטים, 'מגדל הפיקוח' הוא מהנדס התעשייה והניהול, שמתמחה בתחום ניהול פרויקטים, רוכש כלים בחשבונאות, תימחור, ניהול כוח-אדם, מערכות ארגוניות תפעוליות ולוגיסטיות וסט הכישורים הזה, אגב, בלעדי למהנדסי תעשיה וניהול", הוא מוסיף.
  • בינה מלאכותית וסימולציה: ארגז כלים מרכזי נוסף, לו זקוקים המהנדסים העתידיים הוא עקרונות ומתודולוגיות, שמאפשרים הדמיית תהליכים ארגוניים ומערכות ארגוניות ללא השקעה כספית או בהשקעה מינימלית. במקום להשקיע משאבים עצומים ולקוות לתוצאות מיטביות, אפשר כיום לבנות מודלים ממוחשבים לאיפיון המערכת ולראות תוצאות, מבלי לשבור קירות או לרכוש ציוד יקר. בתחום הזה, בולטים בעיקר מודלים לשיפור שירות לקוחות ומודלים שמבוססים על התמחות. מבלי לשנות את רמת הידע בארגון, אפשר למנף תחומי אחריות ולערוך סימולציות של תרחישים שונים מבחינה הנדסית ולהביא לקפיצה רצינית ברווחיות הארגון ולייעול תהליכי השירות. 

מעניין אתכם לדעת עוד על לימודי תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול? לקבלת מידע נוסף, לחצו כאן!

מתעניינים/ות בלימודים בשנקר?

התקשרו עכשיו למרכז המידע והרישום 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

התקשרו אלינו 1-800-55-1111, או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>